טענת קיפוח יכולה להיטען במסגרת הליך בבית הדין לחוזים אחידים לביטולו של חוזה אחיד. בית הדין לחוזים אחידים שהוקם מכוחו של החוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, מוסמך לבטל תנאים מקפחים בחוזה אחיד או לשונותם כדי להסיר את הקיפוח בהם.
עד לתיקון חוק החוזים האחידים משנת 2014, בית הדין לחוזים אחידים היה מוסמך לאשר כי נוסח של חוזה אחיד אינו כולל תנאים מקפחים. סמכות זו בוטלה בשנת 2014.
מחלקת יעוץ וחקיקה מייצגת את היועץ המשפטי לממשלה בבית הדין לחוזים אחידים והיא מכינה בשם היועץ המשפטי לממשלה את כתבי העמדה המוגשים בבתי המשפט.
מטרתו של חוק החוזים האחידים, התשמ"ג - 1982, היא "להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים" (סעיף 1 לחוק). חוק החוזים האחידים, כלשון הסעיף, נועד לסייע לציבור הלקוחות הנזקק לחוזים אחידים ולהגן עליו מפני תנאים מקפחים שעלולים להימצא בחוזה אחיד.
חוזה אחיד
חוזה אחיד הוא "נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם". החוק אשר חל על מגוון רב של חוזים בא לטפל בתופעה של חוזה שתנאיו נקבעים מראש בידי ספק כאשר, בדרך כלל, קיים בינו לבין לקוח פער מבחינת המיומנות, המידע וכושר המיקוח, דבר היוצר חוסר איזון משמעותי ביחסים בין הצדדים. ככלל, חוזה אחיד הוא חוזה המוכתב על ידי צד אחד לאחר המעוניין להיקשר עימו בעסקה, ללא אפשרות לנהל משא ומתן על תנאי החוזה או לשנותם. ללקוח המעוניין לקשור את העסקה, עומדת הברירה לקבל את ההצעה כמות שהיא או לדחותה – בבחינת take it or leave it .
תנאים מקפחים בחוזה אחיד
סעיף 3 לחוק קובע מבחן קיפוח על פיו "תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות"- הינו תנאי מקפח ובית המשפט ובית הדין לחוזים אחידים יבטלו או ישנו אותו בהתאם להוראות החוק. בנוסף למבחן הקיפוח הכללי, קובע סעיף 4 לחוק מספר תנאים אשר אם הם מצויים בחוזה אחיד, חזקה עליהם שהם מקפחים, כלומר הנטל עובר לספק שניסח את החוזה ועליו להוכיח כי התניה איננה מקפחת והיא סבירה בנסיבות העניין. כמו כן, קובע סעיף 5 לחוק תנאים, אשר אם הם מצויים בחוזה אחיד, הם בטלים.
הליכים בהם נטענת טענת קיפוח בחוזה אחיד
טענת הקיפוח יכולה להיטען בשני מקרים:
במקרה הראשון, נטענת טענה זו במסגרת הליך בבית הדין לחוזים אחידים לביטולו של חוזה אחיד. הליך זה מתנהל בין הספק המנסח את החוזה לבין הגופים הבאים: היועץ המשפטי לממשלה, המועצה הישראלית לצרכנות, רשות הצרכן בהסתדרות, בנק ישראל וכל ארגון אחר שאושר ע"י שר המשפטים.
במקרה השני, יכול כל לקוח, שחתם על נוסח חוזה אחיד, לטעון טענת קיפוח בפני בית המשפט בהליך המתנהל בין הצדדים (סעיף 19 לחוק). לפי סעיף 20 לחוק, על בית המשפט, בפניו נטענה טענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת לפי חוזה אחיד, להודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי רשאי להתייצב בהליך זה אם ראה כי זכות ציבורית או עניין ציבורי עלולים להיות מושפעים או כרוכים בהליך לפי פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש].
סיכום
חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 וכן חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 משלמים זה את זה בעניין טענה לתנאי מקפח בחוזה אחיד. עד לתיקון חוק החוזים האחידים בהמ"ש לחוזים אחידים היה מוסמך לאשר כי חוזה שהובא לאישורו אינו מכיל תנאים מקפחים כאמור סמכות זו בוטלה.
בטענה לתנאי מקפח בחוזה אחיד יש לבחון תחילה:
1.שאכן מדובר בחוזה אחיד
2.האם ישנה תניה מקפחת
3. על מי רובץ נטל ההוכחה
קובי מתתיהו עורך דין מסחרי אזרחי לענייני חוזים
האמור לעיל באדיבות משרד המשפטים יעוץ וחקיקה 2019.
*אין לראות באמור משום ייעוץ משפטי או המלצה ואין הדברים באים להחליף היוועץ עם עו"ד מומחה בתחום.